מהי דלקת בגיד אכילס ומהם הגורמים העיקריים להופעתה?
"עקב אכילס" הוא ביטוי עתיק יומין המשמש לתיאור נקודת חולשה או פגיעות בתחומי חיים שונים. מקורו במיתולוגיה היוונית. אולם, כאשר מדובר בדלקת בגיד אכילס, הביטוי מקבל משמעות מוחשית ומדויקת. אף על פי שאינה מסכנת חיים, דלקת זו עלולה להפוך לנקודת תורפה אמיתית, המשבשת את שגרת חיינו ומציבה אתגרים פיזיים ורגשיים כאחד.
דלקת בגיד אכילס היא מצב שבו הגיד המחבר את שרירי השוק לעצם העקב נעשה מודלק, נפוח ולעיתים כואב. מדובר באחת הפגיעות השכיחות בקרב ספורטאים, במיוחד רצים, כדורגלנים וכדומה, אך היא נפוצה גם בקרב אנשים עם השמנת יתר או אורח חיים ״ישיבתי״.
מהם גורמי סיכון לדלקת בגיד אכילס?
דלקת בגיד אכילס אינה מופיעה באופן אקראי – מספר גורמים מגבירים את הסיכון להופעתה, וידיעתם חשובה למניעה וטיפול מוקדם:
- פעילות גופנית מאומצת או פתאומית – ספורטאים ורצים, במיוחד אלה שמגבירים את עצימות האימון באופן פתאומי או מבצעים קפיצות וריצה על משטחים קשים, נחשפים יותר לדלקת. עומס חוזר על הגיד גורם לקרעים מיקרוסקופיים ולדלקת כרונית.
- מבנה כף הרגל – רגל שטוחה, עקב גבוה או חוסר איזון בשרירי השוק מגבירים לחץ על הגיד, מה שמעלה את הסיכון לדלקת באזור החיבור לעצם או בחלק האמצעי של הגיד.
- גיל – ככל שהגיל עולה, הגידים הופכים פחות גמישים ופגיעים יותר, דבר המגדיל את הסיכון לקרעים ודלקות כרוניות. דלקת בחלק האמצעי נפוצה יותר אצל ספורטאים צעירים, בעוד דלקת באזור החיבור לעצם נפוצה יותר אצל מבוגרים.
- השמנת יתר ועומס יתר על הרגליים – משקל גוף גבוה מגדיל את העומס על הגיד במהלך הליכה וריצה, ובכך מגביר את הסיכון לדלקת.
- נעליים לא מתאימות – שימוש בנעליים שחוקות או חסרות תמיכה בעקב מגביר את העומס על הגיד ואינו מסייע לפיזור כוח נכון במהלך פעילות גופנית.
- מחלות כרוניות או רקע רפואי – סוכרת, דלקות מפרקים או ירידה באספקת הדם לגיד עשויות להחמיר את הפגיעות בגיד ולהאט את השיקום.
הבנת גורמי הסיכון מאפשרת נקיטת צעדים מנעיים, כגון חיזוק השרירים, מתיחות נכונות, התאמת נעליים ומעקב קפדני, וכך מפחיתה את הסיכוי להופעת דלקת בגיד אכילס.
מהם הסוגים השונים של דלקת בגיד אכילס?
דלקת בגיד אכילס יכולה להופיע בשני מיקומים עיקריים בגיד, וההבחנה ביניהם חשובה לאבחון נכון ולתכנון טיפול מתאים:
דלקת באזור החיבור לעצם (Insertional Achilles Tendinitis)
דלקת זו מתרחשת בנקודת החיבור של הגיד לעצם העקב. היא שכיחה יותר בקרב אנשים מבוגרים או אלו עם פעילות גופנית אינטנסיבית לאורך זמן. תסמינים אופייניים כוללים:
- כאב מאחורי העקב, במיוחד בבוקר או לאחר מנוחה
- נפיחות ואדמומיות באזור החיבור
- נוקשות בתחילת הליכה או לאחר ישיבה ממושכת
- תחושת חיכוך או "קפיציות" במגע עם הגיד
דלקת מסוג זה יכולה להחמיר בשימוש במדרסים לא מתאימים או בעת עומס חוזר על העקב, ולעיתים דורשת טיפול ממושך לשיקום מלא.
דלקת בחלק האמצעי של הגיד (Mid-portion Achilles Tendinitis)
דלקת זו מופיעה בחלק האמצעי של הגיד, כ־2–6 ס"מ מעל עצם העקב. היא שכיחה יותר אצל ספורטאים צעירים או אנשים מבצעים פעילות אינטנסיבית כמו ריצה ממושכת או קפיצות.
תסמינים אופייניים כוללים:
- כאב מקומי בחלק האמצעי של הגיד, שמחמיר במאמץ גופני
- נפיחות קלה לאורך הגיד, אך לרוב ללא אדמומיות משמעותית
- תחושת חולשה או חוסר יציבות בעת ריצה או עלייה במדרגות
- כאב שמתגבר לאחר פעילות מאומצת ונמשך מספר שעות
ההבדלים המרכזיים בין שני סוגי הדלקת קשורים למיקום הכאב, גיל המטופל והגורמים המייצרים עומס על הגיד. אבחון נכון של סוג הדלקת מאפשר התאמת טיפול מדויק – טיפול שמרני, פיזיותרפיה או במקרים מסוימים טיפולים כירורגיים.
מהם התסמינים הנפוצים של דלקת בגיד אכילס?
דלקת בגיד אכילס מתבטאת בכמה סימנים אופייניים:
- כאב מאחורי העקב – בעיקר בבוקר או בתחילת פעילות גופנית.
- נפיחות או אדמומיות באזור הגיד.
- קשיחות בוקר – תחושת נוקשות שמתפוגגת בהדרגה עם תנועה.
- חום מקומי או רגישות – כאשר לוחצים על הגיד.
- קולות "קפיציים" או חיכוך בעת תנועה – במקרים מתקדמים, נגרם תחושת חיכוך בגיד.
חלק מהאנשים עשויים לחוות חולשה או חוסר יציבות בכף הרגל, במיוחד אחרי מאמץ ממושך או פעילות ספורטיבית.
כיצד מאבחנים דלקת בגיד אכילס?
האבחון של דלקת בגיד אכילס מתחיל בתשאול רפואי מפורט.
הרופא ישאל מתי התחיל הכאב, אילו פעילויות מחמירות אותו, האם הייתה פגיעה קודמת בקרסול או בגיד, ומה סוג הכאב – חד, עמום או צורב. מידע זה מסייע לזהות את סוג הדלקת, האם היא ממקור טראומטי או כרוני, ומה הציפייה להתקדמות הטיפול.
בשלב הבא מתבצעת בדיקה גופנית מקיפה, הכוללת הערכת טווח תנועה בקרסול, בדיקת נקודות רגישות לאורך הגיד, הערכת נפיחות ואדמומיות, ובדיקת יציבות המפרק. הבדיקה מסייעת להבחין בין דלקת באזור החיבור לעצם (Insertional) לבין דלקת בחלק האמצעי של הגיד (Mid-portion), ומאפשרת זיהוי מוקדם של סימנים המעידים על קרעים חלקיים או שחיקה.
במקרים מסוימים, כאשר האבחנה אינה ברורה או יש חשש לפגיעה חמורה יותר, נעזרים בבדיקות הדמיה:
- צילום רנטגן – כדי לשלול שברים או הסתיידויות בעצם העקב.
- אולטרסונוגרפיה (US) – להערכת מצב הרקמות הרכות, רצועות וגידים.
- MRI – במקרים מורכבים או כרוניים, כדי לזהות קרעים חלקיים או מלאים בגיד, דלקות עמוקות או נגעים אחרים ברקמות.
אבחון מדויק מאפשר לרופא לתכנן טיפול מותאם אישית, להפחית כאב ולשפר את סיכויי ההחלמה המלאה. בנוסף, אבחון מוקדם מסייע למנוע סיבוכים עתידיים ושיקום ממושך.
מתי מומלץ לפנות לרופא במקרה של דלקת בגיד אכילס
פנייה לרופא מומלצת בכל מצב שבו מופיעים סימנים המעידים על דלקת בגיד אכילס או סיבוכים אפשריים. במיוחד חשוב לפנות אם מופיעים אחד או יותר מהתסמינים הבאים:
- כאב חמור או מתמשך – כאשר הכאב לא משתפר במנוחה או בחלוף מספר ימים, ומגביל את התפקוד היומיומי.
- נפיחות משמעותית ואדמומיות – נפיחות חריגה סביב הגיד, חום מקומי או תחושת חיכוך יכולים להעיד על דלקת חמורה או קרע חלקי.
- חוסר יכולת לדרוך או לשאת משקל על הרגל – מצב זה מצביע על פגיעה חמורה בגיד או במבנים סביבו ודורש הערכה מיידית.
- שינוי במבנה הקרסול או עיוות – צורת הקרסול משתנה או מופיעה תחושת "בליטה" חריגה באזור הגיד.
- תסמינים נלווים – תחושת חולשה, חוסר יציבות, קפיציות או חיכוך בעת תנועה, שעלולים להצביע על פגיעה חמורה או קרע בגיד.
פנייה מוקדמת מאפשרת אבחון מדויק, בדיקות הדמיה במידת הצורך, וטיפול מותאם אישית. טיפול מוקדם מפחית כאב, מונע סיבוכים כרוניים ושיקום ממושך, ומאפשר חזרה מהירה ובטוחה לפעילות גופנית רגילה.
מהן אפשרויות הטיפול בדלקת בגיד אכילס?
הטיפול בדלקת בגיד אכילס מותאם לחומרת הדלקת ולצרכי המטופל, ומשלב לעיתים מספר גישות טיפוליות במקביל.
- מנוחה והפחתת עומס – אחת הגישות הבסיסיות ביותר, במיוחד בתחילת הדלקת. הפסקת פעילות מאומצת או שינוי תרגילי הספורט שמפעילים עומס על הגיד מאפשרים לרקמות להתחיל בתהליך ריפוי טבעי.
- תרופות נוגדות דלקת – תרופות לא סטרואידיות (NSAIDs) מסייעות בהפחתת כאב ונפיחות, אך יש להשתמש בהן לפי הנחיית הרופא ובהתאם למצב הרפואי הכללי.
- פיזיותרפיה – טיפול מרכזי בדלקת בגיד אכילס, כולל חיזוק שרירי השוק, מתיחות מותאמות, תרגילי יציבה ותנועה נכונה, לשיפור הביו-מכניקה של הקרסול והפחתת עומס על הגיד.
- מדרסים ותמיכה אורתופדית – שימוש במדרסים מותאמים אישית, סד לקרסול או נעליים מתאימות מפחיתות לחץ על הגיד ותומכות בשיקום יעיל.
- טיפולים מתקדמים – במקרים מסוימים ניתן לשקול טיפולים חדשניים כמו זריקות PRP (Platelet Rich Plasma) לעידוד ריפוי הרקמות, או טיפול בגלי הלם להפחתת דלקת וכאב.
- טיפול כירורגי – ניתוח נשקל רק במצבים כרוניים קשים שבהם הטיפולים השמרניים והמתקדמים לא הובילו להקלה מספקת. הניתוח מאפשר תיקון קרעים משמעותיים או הסרת רקמות פגועות, אך בדרך כלל מדובר כאופציה אחרונה.
שילוב נכון בין הגישות השונות מאפשר שיקום מהיר, הפחתת כאב ושמירה על תפקוד מלא של הקרסול, תוך מניעת הישנות הדלקת.
מניעה ושיקום בעזרת מדרסים
שימוש במדרסים מותאמים אישית הוא אחד הכלים היעילים ביותר למניעה ושיקום של דלקת בגיד אכילס. מדרסים אלו מסייעים להפחית עומס על הגיד, לתמוך במנח נכון של כף הרגל ולשפר את הביו-מכניקה של הקרסול במהלך הליכה, ריצה ופעילות יומיומית. התאמה אישית מאפשרת פיזור כוח נכון, הפחתת לחץ על הגיד והקלה על כאב, ובכך מסייעת בשיקום מהיר יותר.
בנוסף, מדרסים מותאמים יכולים לסייע בתיקון בעיות מבניות בכף הרגל, כמו רגל שטוחה או עקב גבוה, המגבירות את הסיכון לדלקת בגיד אכילס. שימוש במדרסים יחד עם תרגילי מתיחות לחיזוק שרירי השוק וגיד האכילס, חימום לפני פעילות גופנית ובחירה בהנעלה מתאימה, מאפשרים הפחתת עומס חוזר ושמירה על תפקוד מלא של הקרסול.
הקפדה על שילוב זה – מדרסים מותאמים, מתיחות, חימום ונעליים איכותיות – מספקת גם מניעה יעילה לדלקת חוזרת וגם תמיכה בשיקום מהיר ובטוח לאחר הופעת הדלקת.
א.א אורטופדיה מספקת שירות מקצועי ומקיף בתחום התאמת מדרסים רפואיים מותאמים אישית. המטופלים נהנים מייעוץ מקצועי, הערכה מדויקת של מבנה כף הרגל והקרסול, והכנה של מדרסים המפחיתים עומס על הגיד, משפרים את מנח כף הרגל ומסייעים בשיקום תנועה תקינה.
השילוב בין ידע מקצועי, טכנולוגיה מתקדמת ומדרסים מותאמים אישית מאפשר שיפור תפקודי משמעותי והפחתת כאב, ומספק מענה יעיל, מקצועי ובטוח למטופלים.
