לא אחת אנו סובלים מכאבים באזורים שונים בגוף וזקוקים לאבחון מקיף לסיבת הכאב. הדבר נכון הן לכאבי גב, הן לכאבים בשכמות ובמיוחד כאבים בכף־הרגל. במאמר זה נדון בהרחבה בסיבות השונות שיכולות לגרום לכאב, בדרכי האבחון וכן בדרכי הטיפול הנפוצות.
דורבן ברגל
אחת מהסיבות הנפוצות ביותר לכאבים בכף הרגל היא “דורבן”. מדובר למעשה בכאב שנגרם כתוצאה מדלקת ברצועה המתוחה לאורך כף־הרגל. קרעים שונים גורמים להצטברות של סידן ותאים דלקתיים. כאשר העצבים הרגישים בכף הרגל נוגעים בהצטברויות הסידן הללו האדם חש כאב.
במקרה של דורבן ברגל הכאב מופיע בדרך כלל כאשר מתבצעת פעולה כלשהי כמו עמידה, ויש תחושה הדומה לדריכה על שבר זכוכית. זה מקורו של הכינוי דורבן. בניגוד לליקויים אחרים בכף הרגל, אבחון של דורבן אינו יכול להתבצע באמצעות MRI או CT, ובדרך כלל מתבצעת בדיקה פיזיולוגית כדי לאתרו.
הטיפול בדורבן מתבצע באמצעות תרופות המשככות את הכאבים (טיפול בסימפטום בלבד), אמבט קרח, פיזיותרפיה וכן טיפול באמצעות מדרסים המותאמים למבנה האנטומי של המטופל.
דלקת בגיד אכילס
סיבה נוספת שיכולה לגרום לכאבי עקב היא דלקת בגיד האכילס.
דלקת זו עשויה להתרחש בשל מספר סיבות עיקריות:
- ריצה או הליכה מאומצת עם נעל שאינה מתאימה ושאינה מעניקה יציבות לרגל. היות וכפות הרגליים מסובבות מעט בעת הריצה ההטיה שלהן אינה טבעית. הדבר יוצר עומס על גיד אכילס וקרעים מזעריים מופיעים בו וגורמים לדלקת.
- אפשרות נוספת היא הפחתה של רמת הקולגן בגיד בעקבות מחסור באספקת דם לאזור. כמות נמוכה מהרגיל של דם פוגעת בייצור הקולגן, ולכן הגיד יהיה פחות גמיש. הדבר עשוי לגרום לפגיעה בו גם בפעילות פחות מאומצת ולהופעת דלקת.
- אפשרות נוספת שעשויה לגרום להופעת הדלקת היא אימון ממושך עם נעלי ספורט ללא בקרת זעזועים, שאינן מעניקות אחיזה נוחה לרגל. לכן, מומלץ להתאמן עם נעל מתאימה ומדרסים בהתאמה אישית למבנה כף הרגל.
דרכי אבחון וטיפול בדלקת בגיד אכילס: נהוג לזהות את הדלקת באמצעות בדיקת מבנה החלק האחורי של כף הרגל, וביצוע בדיקות אולטרה סאונד או MRI.
הטיפול בתופעה זו מתבצע באמצעות תרופות נוגדות דלקת וטיפולים פיזיותרפיסטים. בנוסף ייתכן והרופא המטפל ימליץ על מדרסים בהתאמה אישית.
שברי מאמץ
נשיאת משקל רב לאורך זמן, ואימון עם נעל לא נכונה עשויים לגרום לסדקים בעצם העקב, המכונים שברי מאמץ. סדקים אלה זעירים, ולכן לא מטופלים כמו שבר מלא (המטופל בגיבוס האזור).
תופעה זו נפוצה בקרב אצנים, קופצים לגובה ואפילו כדורסלנים המפעילים לחץ רב על העקב למשך תקופה ארוכה ללא תמיכה לרגל. אם האדם הלוקה בשברי מאמץ אינו מפחית את העומס על אזור העקב, הדבר עשוי להעמיק את הסדק ואף לגרום לדלקת באזור.
סיבות נוספות לכאבים בכף הרגל
מעבר לסוגי הכאבים שצוינו לעיל ייתכנו גם כאבים בעקב כף־הרגל מסיבות נוספות. למשל, הליכה ממושכת יכולה לגרום ליבלות באזורים שונים בכף־הרגל ובכללן גם בעקב.
נעל שאינה מתאימה לרגל, במיוחד במידה גדולה או שאינה מותאמת לרגליים בעלות מבנה ייחודי כמו פלטפוס, יכולה לגרום לחיכוך חוזר ונשנה של העקב והיווצרות סדקים זעירים או עור קשה, הפוצע את כף הרגל.
הדרך להימנע ממכאובים אלה הם שימוש ביתרונות של נעל אורתופדית המקלה על ההליכה, ושילוב של מדרסים המותאמים למטופל. ישנם מדרסים המתאימים לחולי סוכרת, לבעלי לקויות כמו פלטפוס וכן לספורטאים המבצעים פעולות חוזרות ונשנות שיכולות לפגוע בכף־הרגל. התאמת המדרס למבנה האנטומי של המטופל חשובה במיוחד, ולכן לא כדאי להסתפק ב”מדרסים גנריים”, אלא במדרסים שהופקו לאחר סריקה של כף הרגל. כמו כן, כדאי לזכור כי עשוי להיות הבדל משמעותי בין כף רגל ימין לכף רגל שמאל.
אבחון הסיבות לכאב ופתרון הבעיות
כפי שניתן לראות כאב בכף הרגל יכול להיגרם מסיבות רבות, שאת חלקן הזכרנו בקצרה לעיל. לכן, נדרש אבחון מדויק של הבעיה באמצעות בדיקה פיזיולוגית ובחלק מהמקרים גם בדיקות דימות כמו MRI, CT או צילום רנטגן. לאחר מכן, יומלץ על טיפול בבעיה שיכול להיות התאמת מדרסים למטופל, פיזיותרפיה, טיפול תרופתי ובמקרים חמורים יומלץ גם על ניתוחים שונים.
לסיכום, הן ליקויים פיזיולוגיים והן אימון במאמץ יכולים לגרום לכאבים וללקויות שונות בכף־הרגל, ובמיוחד באזור העקב הרגיש כל־כך. ניתן למנוע חלק מהליקויים הללו מראש באמצעות איזון משקל הגוף בעמידה ובמהלך אימון באמצעות מדרסים מתאימים. אם קיים כאב שאינו מפסיק, חשוב לגשת לאבחון הבעיה כדי לקבל טיפול מתאים ולמנוע החמרה.
מקורות לקריאה נוספת
Fenwick, S. A., Hazleman, B. L., & Riley, G. P. (2002). The vasculature and its role in the damaged and healing tendon. Arthritis Research & Therapy, 4(4), 1-9.
Porter, D., Barrill, E., Oneacre, K., & May, B. D. (2002). The effects of duration and frequency of Achilles tendon stretching on dorsiflexion and outcome in painful heel syndrome: a randomized, blinded, control study. Foot & ankle international, 23(7), 619-624.
Schepsis, A. A., Jones, H., & Haas, A. L. (2002). Achilles tendon disorders in athletes. The American journal of sports medicine, 30(2), 287-305.
Van Snellenberg, W., Wiley, J. P., & Brunet, G. (2007). Achilles tendon pain intensity and level of neovascularization in athletes as determined by color Doppler ultrasound. Scandinavian journal of medicine & science in sports, 17(5), 530-534.
