בשנים האחרונות ישנה התעניינות הולכת וגוברת בנושא כושר גופני, מתוך הבנה שחשוב והכרחי לקיים חיי שגרה עקביים ובריאים, טובים וארוכים יותר. מעבר לשגרה טובה, שמירה על אורח חיים בריא חשוב ורלוונטי לכל מי ששואף להישגים אישיים בתחום הספורט וענף הריצה בפרט.
רוב המתאמנים בענף הריצה, בעיקר, עלולים בשלב זה או אחר לסבול מפתולוגיה הנקראת ״שברי מאמץ״. מהם הגורמים לבעיה? איך מזהים שברי מאמץ? והאם בכלל ניתן לטפל? נפרט כאן.
מהו שבר מאמץ
שברי מאמץ הם סדקים בעצמות הגוף, לרוב ברגליים וכפות הרגליים, שנושאות את משקל הגוף והם נוצרים בעיקר ממהלומה שבין העצם לקרקע. כלומר, ברוב המקרים, שבר מאמץ אינו נגרם כתוצאה מפגיעה חיצונית, אלא נובע כתוצאה מכך שהגוף עצמו נפגע מפעילויות יום יום או פעילות מאומצת.
בגופנו קיימים תאים מסוגים שונים ותאי עצם משני סוגים: תאים בונים ותאים מפרקים. תהליכי שני סוגי התאים מתרחשים במשך שעות היממה: תהליך ההרס נוצר בעיקר כתוצאה מהתגובה של העצם לעומסים הנוצרים מכח הבלימה בזמן הליכה, צעידה, ריצה וכל חבטה של הרגל בקרקע ותהליך הבנייה של התאים מתקיים, לרוב, בלילה בזמן שינה.
לשברי מאמץ קיימות מספר דרגות חומרה בין 1-4 כאשר 1- זוהי הדרגה קלה ו- 4 מסווגת כדרגה קשה.
למי יש סיכון גבוה יותר לסבול משברי מאמץ?
- ספורטאים מקצועיים וחובבים ובעצם כל מי שמבצע פעילות גופנית מאומצת ומאתגרת או פעילות ספורטיבית חדשה שכוללת הליכה מרובה, ריצה או קפיצה וניתור בעצימות גבוהה.
- בעלי מקצועות המוכרחים לתפקד בעמידה ממושכת.
- מי שסובל מכף רגל שטוחה (פלטפוס) או כף רגל קמורה (הולפוס).
- בעלי משקל עודף המעמיס על כף הרגל הנושאת אותו.
- חיילים העוסקים בפעילות מאומצת, הליכה מרובה ונשיאת ציוד כבד.
- במקרים מסוימים שברי מאמץ יכולים להופיע גם אצל מי שסובל מעצמות חלשות כתוצאה ממחלות הפוגעות באיתנות העצם.
מהם הגורמים לשברי מאמץ
ישנם גורמים שונים העלולים ליצור שברי מאמץ. פעילות אינטנסיבית, לרוב לא מבוקרת או עומס כבד על משקל הגוף בזמן פעילות הם גורמים שכיחים. ניתן לראות אותם בעיקר בקרב חיילים. היעדר מנוחה מספקת בין האימונים ושנת לילה רציפה וטובה, גם כן משפיעה על הסיכוי לסבול משבר מאמץ שכן אז לא מתרחש תהליך בניית התאים ברמה הרצויה. בנוסף, קיימת היחלשות טבעית של העצם המתקיימת תוך כדי עליה בגיל.
איך מזהים שבר מאמץ?
כאב מקומי חד בזמן פעולה ספורטיבית, נפיחות. לעיתים הכאב יופיע גם בזמן מנוחה. חשוב לזהות את הסימפטומים לכאב עוד בטרם הכאב הופך להיות בלתי נסבל בכדי לטפל בהקדם.
איך אפשר למנוע שברי מאמץ?
בחירת נעליים מתאימות כאלו המסוגלות לבלום זעזועים. הפסקת שימוש בנעליים בלויות.
- התאמת מדרסים בהתאמה אישית כאלו בעלי יכולת לספק תמיכה לכף הרגל. יש לגשת למכון אורתופדי מקצועי שיאבחן את כפות הרגליים, יזהה פתולוגיות קיימות במידה ויש וימליץ על תמיכה מתאימה לסוג הפעילות שמבצע המטופל.
- שינוי הפעילות הספורטיבית הקיימת לביצוע פעילות מבוקרת הדרגתית.
- לרצים ההמלצה היא לרוץ על שבילים וחוף ים, משטחים רכים, ופחות על כביש, משטחים קשים, להפחתת השפעת החבטה בכפות הרגליים וזעזוע הגוף.
- שנת לילה טובה רצופה.
איך מטפלים בשברי מאמץ?
כדאי לקחת בחשבון כי אחוז קטן משברי המאמץ לא יתאחו. ראשית, כדי לטפל בשברי מאמץ יש להפסיק את הפעילות הגופנית שאימצה את הגוף וגרמה לתופעה. שנית, חשוב לשים דגש על מנוחה. מנוחה, בעיקר שינה טובה ורציפה מעל 6 שעות, מאפשרת לתאי העצם להיבנות מחדשו להתאושש מהמהלומה שספג העצם. שלישית, ניתן להתאים סד ייעודי לכף הרגל לשמירה על כף הרגל הכואבת. במקרים חמורים יכול להיות שלא ניתן יהיה להימנע מניתוח. לשם כך יש להיוועץ עם מומחה.
